|
|
ממליגה ©
כל הזכויות שמורות
 |
|
יהדות רומניה |
Romanian Jewish |
|
היסטוריה של יהודי רומניה |
The History of Romanian Jewish |
|
יהדות רומניה הייתה קהילה יהודית עתיקה, מפוארת וחשובה ששרידיה קיימים עד ימינו באזור צפון הבלקן, באזור רומניה של היום.
בית הכנסת של ברשוב בתקופות שונות בהיסטוריה חלקים מהטריטוריה הזאת נשלטו על ידי מדינות שונות ואפילו שפת המקום שונתה ויהודי המקום הושפעו בהתאם.
היווצרותה של עדה יהודית אחידה, בעלת מוסדות מרכזיים ומנהיגות משותפת, הייתה תהליך מקביל לתהליך איחוד רומניה והתרחבותה למחוזות בהם חיו דוברי רומנית.
|
|
|
ראשית היישוב היהודי ברומניה |
|
|
יהודים חיו בדאקיה (לימים רומניה) עוד בטרם נכבשה על ידי הרומאים. ברומניה נמצאו מצבות מתקופת הכיבוש הרומי שקושטו בסמלים יהודים ונחרטו עליהן אותיות עבריות. בשנת 397 הוזכר שהרומאים ערבו לביטחון היהודים ובתי הכנסת שלהם בדאקיה. 400 שנה מאוחר יותר מוזכרים היהודים שחיו בקהילות בערים גאלאץ וטקוץ'. בהיסטוריה של רומניה יש אזכור על כך ששבט יהודי לוחם (כנראה כוזרים) חדר לארץ זו ולמשך מספר שנים הדת היהודית הייתה הדת השלטת באזור. מאוחר יותר, עם היווצרות הנסיכויות הנוצריות, הורע מצב היהודים והם סבלו מרדיפות מצד שכניהם עד כיבוש השטח על ידי האימפריה העות'מאנית במאה ה-15. תחת שלטון הטורקים הגיעו לרומניה יהודים מגירוש ספרד וגם פליטי גזירות ת"ח ות"ט מאוקראינה השכנה. במאה ה-16 התקיימו כבר כמה קהילות בשטח הזה, ובשנת 1740 התקיימו ריכוזים יהודים בערים בקאו, גאלאץ ורומאן.
במאה ה-17, בנסיכות מולדובה, השליט וסילה לופו (1634-1653) נהג בסובלנות ביהודים עד הופעת הקוזקים. בשנת 1648 הקוזקים צעדו למלחמה נגד הפולנים ותוך כדי חציית המחוזות הרומניים רצחו ושדדו יהודים רבים. טבח נוסף עשו הקוזקים ביהודים הרומנים, כאשר באו ליאשי כדי לבקש את בתו של וסילה לופו ככלה עבור טימיש, בנו של בוגדן חמלניצקי. ריבוי היהודים בנסיכויות הרומניות הביא לכך שהשליטים הוציאו הוראות לגבי ארגון העדה וזה הביא לארגון טוב יותר של הקהילות. פרסום ההוראות נעשה על ידי נסיך טרנסילבניה, גבריאל בתלן, בשנת 1627, הנסיכים מתי באסאראב מוולאכיה ווסילה לופו ממולדובה בשנים 1640, 1646, 1652.
עלילת הדם הראשונה ברומניה הייתה במחוז נאמץ ביום 5 באפריל 1710. יהודי מומר עזר להעביר גופת ילד שנרצח על ידי נוצרים לחצר בית כנסת. היהודים הואשמו ברציחת הילד לצרכים פולחניים ולמחרת נרצחו חמישה יהודים ורבים אחרים נפגעו וכל בתי היהודים נבזזו. מנהיגי הקהילה נכלאו ועונו. בינתיים פנו יהודים בעלי השפעה לשליט דימיטריה קנטמיר במושבו ביאשי ועל פי הוראת הנסיך נפתחה חקירה שתוצאותיה הובילו לשחרור האסורים, תפיסת האשמים האמיתיים וענישתם.
בית כנסת בעיר ביסטריצהבמאה ה-19 הייתה הגירה יהודית אל הנסיכויות הרומניות, מולדובה וולאכיה ובמיוחד אל מולדובה. בשנת 1803 חיו במולדובה כ-30,000 יהודים ובשנת 1848 מספרם הוכפל ל-60,000 ועל פי המפקד של שנת 1859 מספרם הגיע ל-118,922.
|
|
התקנון האורגני של שנת 1837 ועד ימינו |
|
|
הנסיכויות הרומניות היו וסליות של האימפריה העות'מאנית, אולם האימפריה הרוסית המתרחבת והמתעצמת דחקה בהדרגה את רגלי העות'מאנים והחדירה את צבאה והשפעתה. ב-1837 השלטון הצבאי הרוסי בוולאכיה ובנסיכות מולדובה הביא לקבלת התקנון האורגני, קובץ חוקים שנועד להוות גרעין חקיקה משותף של שתי הנסיכויות. התקנון האורגני, שנכתב לפי דוגמת החוק הרוסי, החמיר מאוד את מצב היהודים ופגע קשה בסטטוס שלהם.
ב-1848, כאשר לבלבו תנועות מהפכניות ברוח המהפכה הצרפתית גם בנסיכויות הרומניות, היהודים הצטרפו בהתלהבות ובתקווה לקבלת שוויון זכויות, אך התנועות האלה דוכו. לאחר איחודן של הנסיכויות ולאכיה ומולדובה, ב-1859, תחת שליט אחד, אלכסנדרו יואן קוזה, שרצה להעניק זכויות אזרחיות ליהודי ארצו, קמה התנגדות חריפה מחוגים אנטישמיים רחבים והיא מנעה זאת. הוא הבטיח ליהודים אמנציפציה הדרגתית ועשה צעדים ראשונים בכיוון זה, אך הדחתו הפסיקה את התהליך. כאשר קיבלה רומניה עצמאות החלו היהודים לסבול מפרעות קשות ופגיעות ביהודים, למרות שרומניה חויבה להעניק שוויון זכויות לאזרחיה תמורת הכרה בעצמאותה בשנת 1878.
יהודי רומניה היו מחוסרי אזרחות (גם ילידי המקום), סבלו אפליה קשה, והיו כ-200 חוקים שכוונו נגדם. בין השנים 1900-1906, הרדיפות והאנטישמיות אילצו כ-70,000 מיהודי רומניה (מתוך מספר כולל של כ-270,000) לעזוב אותה ולהגר. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עזבו יהודים רבים את רומניה לארצות הברית וארץ ישראל. בין העולים לארץ ישראל, בראשית העלייה מרומניה, היו גם רבים שהתיישבו במושבות החדשות וסייעו להקמת היישובים החדשים בארץ ישראל ותחילת פיתוחי התשתית בה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה אולצה רומניה להעניק זכויות אזרח למיעוטים, כולל היהודים, אך אווירת הרדיפה לא נפסקה ואף גברה ההתמרמרות על הזכויות שקיבלו היהודים. לאחר המלחמה היו ברומניה כ-700,000 יהודים בשטחי רומניה המורחבת. בין מלחמות העולם גדלה הקהילה בצורה ניכרת, ומספר היהודים בה גדל פי שלושה לערך. בשנת 1930 היו כבר ברומניה 756,400 יהודים. אחת הסיבות לגידול המהיר במספר התושבים היהודים היא הוספת השטחים הנרחבת לרומניה, מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, בולגריה, מולדובה, יוגוסלביה וטורקיה. הקהילה היהודית בין מלחמות העולם הייתה פורה ביותר. היה בה מספר רב של מרכזים רבניים חשובים, וחיי הקהילה בה היו עשירים מאוד.
ערב מלחמת העולם השנייה היו ברומניה כ-850,000 יהודים, שמהם נותרו לאחר השואה רק כ-425,000. במהלך המלחמה שיתפה רומניה פעולה עם גרמניה הנאצית וכמוה שמה לה למטרה לסלק את היהודים מרומניה, תוך שדידת רכושם. בשנת 1941 נערכו פרעות יאשי, בהן וברכבות המוות נהרגו כ-15,000 מיהודי רומניה. לאחר הטבח נערכו גירושים המוניים של יהודי בוקובינה ובסרביה לטרנסניסטריה. במהלך הגירושים נרצחו יהודים רבים ורבים מהמגורשים מתו כתוצאה מחיי המצוקה אליהם נדחקו. יהודי צפון טרנסילבניה הועברו יחד עם השטח לריבונות הונגרית ומרביתם נשלחו למחנות המוות.
חסיד יהודי עם אווז ברומניה, ציור של ניקולאה גריגורסקועם סוף המלחמה ועד סגירת שערי רומניה עזבו אותה כ-200,000 יהודים לארץ ישראל, כ-100,000 מהם עזבו בין השנים 1950-1952, ועוד מספר אלפים היגרו למדינות אחרות. עם הצטרפות רומניה לגוש המזרחי היו הגבלות על יהודי רומניה והם לא הורשו לעזוב אותה עד לשנות ה-60. במפקד של שנת 2002 נמצאו ברומניה 6,179 יהודים.
|
|
|
|
ציור של ניקולאי ג'יורג'סקו
עם התארגנות היהודים כעדה הם התפלגו מבחינה דתית ל-3 עדות: ספרדים, אשכנזים ופולנים. בשם "אשכנזים" כונו ברומניה בני הזרם הרפורמי/נאוליטי, משום שתורה זו הגיעה לרומניה מארצות אשכנז.
בשם "פולנים" כונו ברומניה בני הזרם האורתודוקסי האשכנזי, משום שמרביתם הגיעו לארצות הרומניות מפולין. גם חסידי תנועת חב"ד התרבו ברומניה, עד כדי כך שהמילה "חבדניק", לאחר שיבוש קל שונתה ל"חבוטניק" והייתה למילת תיאור של יהודי אדוק.
היהדות הרפורמית, שכונתה הזרם המערבי (ritualul occidental), כי הייתה נפוצה בעיקר במערב רומניה, הקימה ברומניה בתי כנסת מפוארים, כמו היכל קוראל, שהוקם בו זמנית ולפי אותן תוכניות כמו בית הכנסת הרפורמי של וינה Tempelgasse.
ברומניה התפתחו גם חצרות חסידיות כדוגמת חסידות סאטמר, חסידות בוהוש ושטפנשט.
|
|
אישים בולטים ביהדות רומניה |
|
|
אנדרטת זיכרון בעיר ביסטריצה
התהפוכות הפוליטיות ששינו לעתים קרובות יחסית את גבולות רומניה, שינו גם את הרכבה של יהדות רומניה. לפיכך, יהדות רומניה כוללת בתוכה גם אישים ששפתם הייתה גרמנית, הונגרית או רוסית.
בנוסף לכך היו יהודים יוצאי רומניה שהתיישבו במקומות שונים בעולם, סיגלו לעצמם את שפת המקום ואף הצטיינו בה. לכן, יהדות רומניה תכלול גם אישים שביטאו את עצמם בצרפתית ובאנגלית.
בין היהודים הבולטים, שנולדו ברומניה ניתן למנות את חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל, מייסדי זרם הדאדא באומנות, מרסל ינקו וטריסטן צארה, המשורר פאול צלאן, נשיא קונגרס פוקשאן ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, שמואל פינלס, השחקן ההוליוודי אדוארד ג'י רובינסון, שר הפנים לשעבר של ישראל, אברהם פורז, יצחק בן אהרון, מראשי אחדות העבודה, ראש עיריית ראשון לציון, תת-אלוף במיל' מאיר ניצן וראש עיריית נצרת עילית, מנחם אריאב, ההיסטוריונים מיכאל הרסגור וצבי יעבץ, הצייר ראובן רובין, חבר הכנסת והסופר אידוב כהן, אשת משרד החוץ בעבר וחברת הכנסת בהווה, קולט אביטל, פרופ' שמעון שמיר, מי שהיה שגריר ישראל במצרים ובירדן, ראש אגף המודיעין האלוף (מיל.) אהרן זאבי-פרקש ועוד רבים נוספים.
מקור: ויקיפדיה
מידע נוסף אודות יהדות רומניה:
המעמד האזרחי של יהודי רומניה בין מלחמות העולם
שואת יהודי רומניה
רופאים יהודים ברומניה
העלייה מרומניה
ישיבות יהודיות ברומניה
Jewish Encyclopedia
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
)
)
)
)
)
דוא"ל: